סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' לינדר-קאהן - פסקדין

פסק דין

התובעת הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את רכבו של מר בר חן יצחק. רכבו של מר בר חן נפגע והתובעת , כמבטחת, שילמה את הנזקים שנגרמו לרכב. לטענת התובעת, הנתבעת היא זו שגרמה את הנזק. לפיכך, התובעת תובעת מן הנתבעת את הסכומים אשר היא שילמה למבוטח שלה. ידיעתה של התובעת שהנתבעת גרמה לנזק נובעת מעדות של מר משה כהן שהוא נהג מונית ואשר ראה, לדבריו, את הנתבעת פוגעת ברכבו של בר חן. לדבריו, הוא עמד בסמוך לרכבו של בר חן כשהוא מחכה לנוסעת שנהג להסיע באופן קבוע מליד ביתו של בר חן. בעודו עומד שם ראה את רכב הנתבעת כשהוא נכנס לרחוב משאת משה. רכבו של בר חן חנה ברחוב משאת משה וכשהנתבעת ביקשה להסתובב כדי לצאת מהרחוב (מדובר ברחוב ללא מוצא) היא נסעה לאחור ופגעה ברכב של בר חן. הנתבעת לא השאירה את פרטיה לכן מר כהן נסע אחריה, לקח את מס' הרישוי של רכבה ומסר אותו לבר חן.

הנתבעת טוענת כי רכבה שלא פגע כלל ברכבו של בר חן. לדבריה, היא אכן נכנסה לרחוב משאת משה כדי להוריד את בנה ולקחת משם בת של חברים. לדבריה, היא לא הגיעה כלל לקרבת רכבו של בר חן. כאשר ביקשה לצאת מהרחוב, עשתה סיבוב פרסה ללא צורך בנסיעה לאחור כיוון שיש במקום רחבה שניתן להסתובב בה ללא צורך בנסיעה לאחור. ואולם, לדבריה, היא לא יכלה לצאת מהרחוב כיוון שהיתה שם מונית שחסמה את הדרך. היא סימנה לנהג המונית לזוז אך זה לא זז. היא צפרה לו, וכן עשתה כך עשתה שכינה נוספת שביקשה לצאת מהרחוב, אך נהג המונית לא זז. בסופו של דבר היא תימרנה ויצאה מהרחוב. לדבריה, יתכן שבשל כך שהיא צפרה לנהג המונית הוא התרגז ורשם את מספר הרכב שלה ומסר אותו לבר חן למרות שהיא לא פגעה כלל ברכבו.

העידו בפני נהג המונית מר משה כהן, בעל הרכב מר יצחק בר חן והנתבעת.

מר כהן חזר על גירסתה של התובעת באשר לאופן הפגיעה של הנתבעת ברכבו של בר חן. לדבריו, הוא ראה את רכב הנתבעת פוגע ברכבו של בר חן. משראה שהנהגת בו לא השאירה את פרטיה הוא נסע אחריה, רשם את מספר הרכב שלה ולאחר זמן מסר אותו לבר חן. לדבריו, הוא לא הכיר לפני כן את בר חן ולא ידע שמדובר ברכב שלו. הנוסעת שהוא לקח מהמקום אמרה לו שמדובר ברכב של שכן שלה בשם בר חן. הוא מסר לה את פרטיו וקיבל ממנה את פרטיו של בר חן וכעבור יומיים בר חן התקשר אליו או הוא לבר חן (מר כהן לא זכר מי התקשר למי) ומסר לו את הפרטים. לדבריו, הוא לא חסם את היציאה מהרחוב ואיש לא צפר לו. מר כהן לא זיהה את הנתבעת שהיתה באולם כנהגת שהיתה ברכב הפוגע. לדבריו, הוא שם לב שמדובר בנהגת אך לא זוכר איך נראתה בשל חלוף הזמן.

מר בר חן לא ידע למסור דבר לגבי אופן ארוע התאונה. הוא העיד שמר כהן התקשר אליו ומסר לו את פרטי הרכב שפגע ברכבו ובעקבות כך הוא הגיש תלונה במשטרה אך הוא אינו יודע מה תוצאותיה.

הנתבעת חזרה על גירסתה לפיה היא כלל לא התקרבה לרכבו של בר חן. לדבריה, היא הסתובבה בסמוך לכניסה לרחוב אך לא יכלה לצאת כיוון שנהג מונית חסם את הדרך.

הנתבעת לא זיהתה את מר כהן כמי שנהג במונית בשל הזמן שחלף. לדבריה היא צפרה למונית, לאחר שסימנה לו בידיה שרצונה לצאת והוא מפריע, אך נהג המונית לא שם לב אליה והתעסק במשהו ברכב. אולי באותו זמן רשם את מספר הרכב שלה. לדבריה, לא היה מרדף של נהג המונית אחריה כיוון שלא ניתן לעשות מרדף בשכונת גבעת מרדכי. הנתבעת שללה גם את האפשרות שהיא פגעה ברכבו של בר חן מבלי לשים לב שעשתה כך.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והעדויות באתי למסקנה כי יש לקבל את עדותו של נהג המונית מר כהן, שהוא עד ניטראלי, באשר לאופן אירוע התאונה. התרשמותי היא שהנתבעת לא שמה לב שפגעה ברכבו של בר חן לכן לא השאירה את פרטיה. לא התרשמתי שמדובר בנתבעת שברחה במתכוון לאחר שפגעה ברכב של בר חן, ואלה נימוקי:

ראשית, כאמור, מר כהן הוא עד ניטראלי שאין לו כל ענין בנושא התובענה. עדותו נשמעה אמינה והיתה ללא סתירות מהותיות.

שנית, מר כהן העיד על מקרה שראה בעיניו ואילו הנתבעת העידה על מקרה שלדבריה לא קרה. כיוון שמר כהן לא זיהה את הנתבעת והנתבעת לא זיהתה את מר כהן, יתכן בהחלט שכל אחד מהם העיד על מקרה אחר שאירע ביום אחר. קשה להבין איך הנתבעת יכולה לזכור מקרה שאירע בתאריך מסויים כאשר לדבריה בתאריך זה לא קרה דבר מלבד כך שהיא צפרה לנהג מונית שחסם לה את הדרך. מאידך, מר כהן העיד על מקרה שלדבריו ראה בעיניו במועד ספציפי לפיכך יש לתת לעדותו משקל רב יותר.

כאמור, מהתרשמותי מהנתבעת אינני סבור שמדובר בנתבעת שפגעה ביודעין ברכב אחר ולא השאירה פרטים, נראה סביר יותר שמדובר בנתבעת שבנסיעה איטית לאחור פגעה קלות ברכב שעמד מאחור, מבלי לשים לב שכך היה, על כן לא השאירה את פרטיה. אני גם מאמין לנתבעת שהיה מקרה שבו נהג מונית חסם את דרכה והיא צפרה לו אך מכאן ועד למסקנה שמדובר באותו אירוע שעליו העיד מר כהן המרחק גדול. גם הטענה שמר כהן בדה עדות רק משום שצפרו לו לא נשמעות הגיונית.

הנזק שנגרם לרכבו של מר בר חן אינו נזק גדול התביעה כולה עומדת על סך של כ- 2,500 ₪, בשלב שהיא כללה גם את תביעתו האישית של מר בר חן, לפיכך בהחלט יתכן שהנתבעת לא שמה לב שפגעה ברכבו.

תביעה זו הוגשה מלכתחילה גם על ידי מר בר חן אך לבסוף, לבקשת התובעים תביעתו נמחקה. לפיכך, על אף שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום שזו שילמה לבר חן אינני עושה צו להוצאות מלבד הוצאות האגרה.

אני מחייב איפוא את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 1,833 ש"ח וכן את האגרה ששילמה התובעת כאשר סכום אילו ישאו ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה (27/12/10) אך אינני פוסק שכ"ט עו"ד בגין תביעה זו.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ב, 20 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: